אטום (מחזה)
| בימוי | עודד קוטלר |
|---|---|
| הפקה | התיאטרון הקאמרי |
| כתיבה |
מתי גולן  |
| מוזיקה | אורי וידיסלבסקי |
| מקום ההתרחשות | ישראל |
| תקופת ההתרחשות | שנת 2025 |
| סוגה |
דרמה |
| הצגת בכורה | נובמבר 2001 |
| שפה |
עברית |
  | |
"אטום" הוא מחזה מאת מתי גולן שהועלה בשנת 2001 על ידי התיאטרון הקאמרי, בבימויו של עודד קוטלר. המחזה מתאר תרחיש אפוקליפטי שבמרכזו השתלטות חרדים קיצוניים על המדינה והובלתה לאבדון במטרה לקרב את ביאת המשיח.
שחקני ההצגה כללו את משה בקר בתפקיד הראשי של מאיר פלג, ראש הממשלה הנבחר, חגית דסברג כרחל, אשתו, ארז שפריר בתפקיד שאול, יד ימינו של ראש הממשלה הנבחר, אדוה עדני בתפקיד עיתונאית המקורבת לראש הממשלה הנבחר ואבי אוריה שגילם מנהל ערוץ טלוויזיה מסחרי. את המוזיקה למחזה חיבר אורי וידיסלבסקי[1].
תמצית העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עלילת המחזה מתרחשת בשנת 2025. קבוצה של קיצונים דתיים מבקשת לקרב את הגאולה ואת ביאת המשיח באמצעות מלחמת גוג ומגוג שלאחריה יבוא המשיח. מנהיג הקבוצה הכריזמטי הורה לשתול אחד מתלמידיו בפוליטיקה הישראלית, על מנת שיבחר לתפקיד ראש ממשלת ישראל. אותו תלמיד התחזה לחילוני, התחתן עם חילונית והוליד ילדים. במקביל השתלב בפוליטיקה, טיפס אל מנהיגות מפלגה ונבחר לראשות הממשלה. במסגרת תפקידו זה הוא מוסמך להפעיל את הנשק הגרעיני של ישראל. הוא מתלבט האם לעשות זאת, כאשר מצוות הרב חזקה בעיניו. כאשר נמנע מלהפעיל את הנשק הגרעיני, הציבור החרדי רוצח אותו ואת אשתו ומשתמש בנשק הגרעיני כדי לחולל מלחמת עולם, על מנת לקרב את ביאת המשיח[1].
הפולמוס סביב המחזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחזה עורר פולמוס ציבורי רחב, וגרר ביקורת חריפה בקרב המגזר החרדי והדתי.[2][3][4], העיתונאי דוד מרחב קשר בין המחזה לבין רעיונות אנטישמיים: "הטקסט של המחזה היה יכול להופיע בקלות על דפי 'דר שטירמר' ונראה כאילו הוא מתבסס על הקריקטורות המזוויעות משנות השלושים, של היהודי הנצלן, עם האף הארוך, כשמגן דוד ענוד על חולצתו".[5]
הסערה הובילה לדיון שנערך במליאת הכנסת, בעקבות הצעות לסדר היום של חברי הכנסת יגאל ביבי ומשה גפני. במהלך הדיון גפני טען שעלילת המחזה מנוגדת להלכה ולדברי חז"ל על ביאת המשיח, ושהמחזה מזכיר לו את הרעלת הבארות: "אמרו על היהודים: הם מרעילים בארות, הם לוקחים דם של ילד נוצרי כדי לאפות מצות בפסח". בדיון הוקראה תגובתו של שר המדע, התרבות והספורט, מתן וילנאי:
- ”ההצגה "אטום" היא בהחלט יצירה פרובוקטיבית, מעוררת מחלוקת ורגשות. ואולם באמנות כמעט אף פעם אין אחדות דעים, ופעמים רבות מביאה היצירה את הקהל לאי נוחות, לכעס ואף לעלבון.
יצירת אמנות משקפת עמדה או תחושה של יוצר, שמרגיש בצורך להביעה כלפי חוץ. ניתן להסכים עם עמדה זו, וניתן גם לחלוק עליה. השר ביקש לומר כי לא ראה את ההצגה בעצמו, וייתכן מאוד כי באופן אישי גם הוא לא היה אוהב אותה, מכל מיני סיבות. מצד שני, השר אינו מתערב בקביעת תכנים של יצירה, תהא אשר תהא. חופש הביטוי והיצירה הוא עקרון יסוד בדמוקרטיה הישראלית, ויש לשמור על עיקרון זה גם כאשר העמדה המושמעת אינה מוצאת חן...”
גולן הגן על הרעיון שביסוד המחזה ואמר כי "אם לא יעצרו את החרדים כעת, עלולה לקום קבוצה חרדית קיצונית שתשתלט על כלי הנשק של המדינה ותביא לשואה גרעינית"[4]. השחקן הראשי בהצגה הזדהה עם תפקידו באומרו: "במהלך ההצגה הדמות שלי אומרת שהגיע הזמן שאנחנו, החילונים, נתחיל להתנהג כמו רוב. ואני באמת חושב שאנחנו, חברי המחנה החילוני, אילמים. אנחנו מקבלים כמובן מאליו שהדתיים מקבלים כאן את כל ההחלטות, והגיע הזמן שנתעורר ונשמיע את קולנו."[3]
ההצגה ספגה ביקורת אמנותית, כאשר מבקר התיאטרון מיכאל הנדלזלץ כתב במוסף התרבות של עיתון הארץ טור על ההצגה ובו כינה אותה "אופרת סבון פוליטית":
- ”"למעשה זו אופרת סבון פוליטית, שמשתמשת בחומרים מהמציאות, אבל מציגה אותם בצורה שטחית וחד ממדית, מלודרמטית ומוגזמת. ... כדי שהדמוניזציה הזו של החרדים תשכנע, צריך שיהיה בזה ממד כלשהו של אמינות על הבמה. אבל כשהמשחק המקדים - פריסת האינטריגה - איטי להחריד, ואילו השיא - הסוף האפוקליפטי - הוא חטוף ולא מוסבר, כל העניין נהיה די מגוחך.”
אחרי שלושים וחמש הצגות בלבד, החליט התיאטרון הקאמרי להוריד את ההצגה, לאחר שספגה ביקורות שליליות גם מצד המבקרים על רמתה האמנותית. נעם סמל, מנכ"ל התיאטרון הקאמרי, הכחיש שהלחץ של גורמים דתיים וחרדים השפיע על ההחלטה, והאשים את המצב הביטחוני בזמן האינתיפאדה השנייה. בנוסף, אחת הטענות הייתה שלאחר שראו את ההצגה כ-20 אלף צופים, רובם הגדול מנויי התיאטרון, לא היה להצגה ביקוש מסחרי[6].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אטום, באתר "הבמה"
- מתי גולן, זעקת הקוזקים הגזלנים, באתר גלובס, 29 באוגוסט 2010
- מתי גולן, המחזה "האנטישמי" שלי, באתר גלובס, 4 באוגוסט 2015
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 ציפי שוחט, בקאמרי החלו חזרות על מחזה עתידני שעוסק במלחמה עולמית, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2001
- ^ מרב יודילוביץ', כבוד הרב ראש הממשלה, באתר ynet, 2 בדצמבר 2001
- ^ 1 2 צופה בתיאטרון הקאמרי: ההצגה מסיתה לרצח דתיים, באתר ערוץ 7, 25 בנובמבר 2001
- ^ 1 2 לירון מרוז, החרדים נגד מתי גולן, באתר וואלה!, 28 בנובמבר 2001
- ^ דוד מרחב, שנאה על הבמה, באתר "GoGay", 12 בדצמבר 2001
- ^ אביבה לורי, פשלה אטומית, באתר הארץ, 26 בפברואר 2002